מושגים בהומאופתיה

מושגים בהומאופתיה
כוח החיות
הוא מושג שהוטבע על ידי אבי ההומאופתיה, ד"ר סמואל קריסטיאן האנאמן The vital Force , והוא למעשה מנגנון המצוי בכל גוף חי, בכל תא ותא שלו, ותפקידו לשמש כמגן מאזן ומרפא. זהו כוח פנימי רוחני, ובתחומים שונים ותרבויות שונות נוהגים לכנותו בשמות שונים: יצר החיים, יצר הקיום, יצר הישרדות וכד'.
כוח זה מקורו באנרגיה שנוצרת בגוף האדם כתוצאה מקיטוב בין "+" ל"-". עובדה ידועה היא בפיזיולוגיה של גוף האדם שכל תא ותא הוא בעל מטען אלקטרו מגנטי. יש לו מטען חיובי בגרעין (פרוטונים) ושלילי מחוץ לקרום התא, עובדה הגורמת להיווצרות קוטביות המאפשרת לתא לבצע את תהליך חילוף החומרים. וזהו אותו רעיון של סוללה לה שני קטבים שביניהם נוצרת אנרגיה.

מהותו ותפקידו בתהליך הריפוי ההומאופתי
תפקידו של כוח החיים לשמור על איזון, איזון ששומר על הקיטוב היוצר אנרגיה שבזכותה לאדם יש יכולת תיפקוד בעולם.
במלים אחרות תפקידו של כוח החיים הוא לשמור על בריאות האדם.

הקיטוב
ההומאופתיה כאומנות הריפוי הרוחני רואה את הבנת הקיטוב כהכרחי למען השגת בריאות לאדם. זוהי ההבנה שהחיים זורמים בין האמת המתקשרת לחיים והשקר המתחבר למוות. לכל אדם יש תפקיד רוחני בעולם (יעוד / חזון) והוא ממלא את יעודו בעזרת גופו הגשמי, זהו הכלי שיש לו לשם כך.כדי להגיע ליעוד שלו, על האדם להתחבר לשפע ולגלות את האמת האבסולוטית. וזה מצב של בריאות. ככל שאדם משיג מהר יותר את מטרותיו כך בריאותו טובה יותר, וההפך שיא הקילקול הוא כשאדם רוצה לעשות דבר אחד ויוצא לו ההפך ממה שהתכוון אליו. הלך לשוק לקנות עגבניות וחזר עם מלפפונים.
כאשר אדם סוטה מדרך האמת זה מכיוון שחל קילקול בקיטוב אצלו ואז נוצרת פתלוגיה שהסמפטומים הפיזיים הם קוטב אחד ומייצגים את החיים הגשמיים, והקוטב השני הוא כוח החיות שיש לו ביטוי רוחני.

הקיטוב הוא הבסיס להבנת ההומאופתיה
תפקיד ההומאופת הוא להבין אצל המטופלים שלו איך נגרם הקיטוב מלמעלה למטה, מהרמה הרוחנית נפשית ועד לגוף הפיסי. כאשר יש יותר מדי במקום אחד ההומאופת מבין שיש חוסר במקום אחר. זהו ביטוי לחוסר היכולת של כוח החיות לעשות את תפקידו כיאות.
ובהבינו את הקיטוב, הוא יחפש על בסיס "דומה בדומה ירפא" רמדי שיודעת לעשות אותו הקיטוב. נתינת הרמדי למטופל היא בעצם מתן אינפורמציה לכוח החיות שמתחזק בעקבות הטיפול ההומאופתי ואז יכול להביא את האדם בחזרה לאיזון.
במלים אחרות, הריפוי של האדם נעשה על ידי כוחות החיים של הגוף. הגוף יודע לרפא את עצמו. אבל את הדחיפה ואת הידע הוא מקבל מהרמדי.